זלמן ברוך רובין ז"ל
נולד ב תרכ"א 1861
התגורר בירושלים
נהרג בפעולת איבה
בח' בחשוון תרפ"ב 9/11/1921
מקום אירוע: ירושלים
הובא למנוחת עולמים בירושלים - הר הזיתים
אזור: חברה קדישא הראשית והכללית, גוש: ישן, חלקה: ז, שורה: 12
הותיר: אישה, ושני בנים
זלמן ברוך מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 4
תמונה זלמן ברוך  רובין ז"ל בן 60 במותו
קורות חיים
נולד בשנת 1861 בקובנה, ליטא. בנעוריו קיבל חינוך דתי מסורתי, ובהתבגרו נחשב בין נכבדי הקהילה.

היה תלמיד-חכם, סוחר נכבד ובעל בית-חרושת, ועם זאת עסק בצורכי ציבור ואמונה.

הוא היה חובב ארץ-ישראל ואסף כספים למען מוסדות הצדקה בארץ. בשנת 1903 הצליח הרב זלמן-ברוך להגשים את משאת נפשו ולעלות לארץ-ישראל. הוא הביא עמו כסף רב והשקיע אותו בבניית בתים רבים בשכונת מאה שערים בירושלים, וגם שם מילא בהצלחה שורה ארוכה של תפקידים ציבוריים: היה הממונה על "כולל" וילנא, חבר ועד הנהלת בית-החולים "ביקור חולים" ויושב ראש הוועד הכללי כנסת ישראל של כלל האשכנזים, בני "היישוב הישן".

בתקופת מלחמת העולם הראשונה הוגלה על-ידי הטורקים לחיפה. לאחר הכיבוש האנגלי חזר לירושלים, וכאחד מנכבדי היהודים בעיר נבחר לתפקיד סגן ראש ועד העיר.

כל מכריו ומוקיריו הכירוהו כאדם ישר, עדין-רגשות, אוהב קודשי האומה, וכפי שהספיד אותו הרב קוק: "בכל מעשיו היו לנגד עיניו האידיאלים הדתיים והלאומיים של היישוב היהודי". הרנ זלמן-ברוך היה אמור לצאת לווינה על-מנת להתאשפז כדי להירפא ממחלה, וכמה ימים לפני צאתו כתב צוואה, ובה ציווה שליש מרכושו (כ- 7000 לירות, סכום עתק באותם ימים) לקופת גמילות חסדים להלוואות ללומדי תורה בעת דוחקם, בלא ריבית.

ביום ב' בחשוון תרפ"ב (2.11.1921), יום הצהרת בלפור, החלו הערבים לפרוע פרעות ביהודים. בלכתו לתומו ברחוב, ליד בניין בית-החולים, הוכה באלה על ראשו. הוא נפל מחוסר-הכרה, ואז ניגש אליו אחד המכים ודקרו בסכין שלוש דקירות עמוקות, שפגעו בריאותיו.

הוא הובא לבית-חולים, ולאחר שמונה ימי סבל ועינויים, ביום ח' בחשוון תרפ"ב (9.11.1921), נפטר והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שעל הר הזיתים.

השאיר אישה ושני בנים בחוץ-לארץ.

על תולדות חייו נכתב בספרים זכרון לחובבים הראשונים וחברה קדישא, ובעיתונים הארץ ודאר היום.
אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.