סמי שמואל שני ז"ל
בן יעקב ושושנה
נולד בד' בתמוז תש"ד 25/6/1944
התגורר במשגב עם
נהרג בפעולת איבה
בכ"א בניסן תש"מ 7/4/1980
מקום אירוע: משגב עם
הובא למנוחת עולמים במשגב עם
שורה: 2
הותיר: אישה וילדים
סמי מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 52
בן 36 במותו
קורות חיים
סמי (שמואל), בן יעקב ושושנה, נולד בתל אביב בד' בתמוז תש"ד, (25.06.1944). בילדותו בילה את רוב זמנו במגרש הכדורסל של הפועל תל אביב, ולימים אף הצטרף כשחקן מן השורה בקבוצה.

סמי התייתם מאביו בהיותו בן 17 ואימו שושנה גידלה אותו בכוחות עצמה. "סמי היה תלמיד שקדן, טוב ושקט והצטיין בלימודים ובספורט. ביתנו היה פתוח בפני חבריו של סמי, שהירבו לבוא ואהבו להיות במחיצתו", סיפרה אמו. מסיבת בר המצווה של סמי הייתה צנועה על פי בקשתו. כאן באה לידי ביטוי הצניעות האישית שלו וההתחשבות במצב הכלכלי.

"לימים, כשהיה לאב בעצמו, עודד וטיפח את הקשרים בין ילדיו-נכדי, לביני. הוא אמר שכבוד סבתא, הוא ערך חינוכי בסיסי, ממש כמו כבוד אב ואם".

"כל שלושה שבועות סמי היה מגיע לבקר ומעולם לא שכח למתוח את שעון הבית שלי. משנפל, לא מתחתי יותר את השעון. בשבילי הזמן עמד מלכת..."

סמי התגייס לנח"ל ויחד עם חבריו לגרעין התיישב בקיבוץ משגב עם של תנועת "מחנות העולים".

סיפר אליעזר שני, אחיו של סמי: "אחרי שסמי התיישב במשגב עם, הוא לא חדל להפציר באימא שתצטרף אליו. הקשר בין סמי לאימו היה מעבר לקשר הטבעי בין בן לאם. יחסו ניזון מתחושת מחויבות עמוקה לזו שגידלה אותו. הוא ראה את עצמו כמשענתה".

סמי היה אב לשני ילדים מנישואיו לרותי: עידו ונועה. אחר-כך התחתן עם אסתר, ולבני הזוג נולדו שלושה ילדים: טל, עופר ועומר. סיפר בנו הבכור, עידו: "אנחנו הילדים אהבנו לקבל הפתעות ופעמים רבות ביקשנו מאבא מתנות. לעתים אבא לא היה מגיב על הבקשות, אך כנראה היה רושם אותן בסתר ואז היה לפתע מפתיע אותנו".

סיפרה בתו, נועה: "אני זוכרת את אבא משחק כדורסל בליגה. הייתי פטריוטית לקבוצת משגב. בכל משחק התלהבתי וצעקתי והייתי גאה באבא ששיחק, במיוחד כשקלע סלים. לפעמים בשעות אחר הצהריים, אבא היה לוקח אותנו למגרש ומאמן אותנו להקפיץ כדור ולקלוע לסל".

סמי היה דמות מרכזית במשק מבחינה חברתית וריכז ועדות שונות. בחוברת לזכרו סיפרו חברים עד כמה העריך את ניסיון החיים של החברים הותיקים, וכמה כאב את העובדה שנדחקו לשוליים על ידי הדור הצעיר. הוא פעל על מנת לקרבם ולרתום אותם לעשייה חברתית ומשקית.

שנים רבות עבד סמי כחשמלאי הקיבוץ, עד שנבחר למזכיר המשק, תפקיד בו כיהן במשך שלוש שנים, עד נפילתו.

בליל כ"א בניסן, פסח תש"מ, (07.04.1980 ), נקרא סמי לבית התינוקות לטפל בתקלה במערכת החשמל. בעוד הוא מנסה לפתור את הבעיה, הופתע על-ידי חוליית מחבלים חמושים. כשרק מברג בידו, ניסה סמי לחסום את הכניסה לפעוטון, אך המחבלים ירו בו מטווח קצר ורצחו אותו במקום.

אחר כך המחבלים רצחו פעוט בן שנתיים וחצי, איל גלוסקא, וחטפו שני ילדים מתוך הפעוטון. אחד מהם היה עומר, בנו של סמי, שהיה בן חודשיים. הם התבצרו בחדר אחר, בו שהו באותה עת חמישה תינוקות נוספים ואדם מבוגר אחד. לאחר משא ומתן ארוך, נערכה פעולת חילוץ על-ידי צה"ל, בה נהרג חייל, שוחררו בני הערובה והמחבלים חוסלו.

סמי היה בן 36 במותו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין שבמשגב עם.
אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.