תפריט נגישות

חנוך העניך אירנשטיין ז''ל

בן מנחם מנדל ושרה איטה
נולד בתר"נ, 1890
התגורר בירושלים
נהרג בפעולת איבה
בכ"ט בתמוז תש"ז, 17/7/1947
הובא למנוחת עולמים בירושלים - הר הזיתים
אזור: פולין, גוש: ורשא, חלקה: ב, שורה: 23
הותיר: אישה, שלוש בנות וחמישה בנים.
חנוך מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 10

קורות חיים

בן שרה-איטה ומנחם-מנדל. נולד בשנת תר"ן (1890) בוורשה, שהיתה אז בשלטון רוסיה הצארית. כבן למשפחה חסידית-חרדית (האב היה מחסידיו הנלהבים של האדמו"ר מגור) החל בלימודי קודש ב"חדר", המשיך ולמד בישיבת חסידי גור בעיר.

היה בין העסקנים והפעילים הנמרצים של תנועת "אגודת ישראל", אך לא עשה את עסקנותו קרדום לחפור בו. את מחייתו ומחיית בני-ביתו מצא במסחר.

בשנת תרצ"ה עלה חנוך-העניך עם אשתו ושבעת ילדיהם לארץ-ישראל. כאן החל עוסק במסחר ופתח חנות. הוא המשיך ולמד והתקבל לבית-המדרש של חסידי גור בתל-אביב, ומצא עצמו בשורה הראשונה של עסקני "אגודת ישראל".

כאיש-חינוך מובהק ראה צורך ראשון במעלה בהקמת בתי-ספר לבנים ולבנות ברוח "אגודת ישראל", ונמנה עם מקימי בית-הספר "סיני" לבנים של "אגודת ישראל" הראשון בתל-אביב, ומאוחר יותר נטל חלק בהקמת בית-הספר התיכון "בית-יעקב" ובהקמת הסמינר למורות וגננות. בעקבות הקמת בתי-ספר אלה הוקמה רשת ענפה של בתי-ספר "בית-יעקב" בכל רחבי הארץ.

את בית-המדרש של חסידי גור - או ה"שטיבל", כפי שנקרא ביידיש - הפך חנוך מוקד לעשיית מעשי צדקה וחסד. המעפילים החרדים, שהגיעו ארצה בעירום וחוסר-כול, קיבלו בו סיוע ראשוני - רוחני וחומרי - שסייע להם עד שעמדו על רגליהם. חנוך לא היה רק נאה דורש - אלא גם נאה מקיים: למרות מצוקות פרנסה היה ביתו פתוח לרווחה, וידו פתוחה לעזרה לנזקקים. בארץ נולד לזוג בן נוסף, והמשפחה היתה מאושרת ושמחה בחלקה.

בקיץ שנת תש"ז, בתחילת מאורעות הדמים שקדמו להקמת המדינה, עלה חנוך-העניך לירושלים. ביום כ"ח בתמוז תש"ז, בלכתו ברחוב, ניגש אליו ערבי וירה בו מטווח קצר. למחרת, ביום כ"ט בתמוז תש"ז (17.7.1947), מת מפצעיו.

הובא למנוחות במרומי הר הזיתים, בצמוד למערת הקבורה של אחד מאדמו"רי גור, ה"בית ישראל". השאיר אישה, שלוש בנות וחמישה בנים.

אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה
פיתוח מאגרי מידע לוגו חברת דידקטי